חוסר החיבור שלנו לרוח מחליש אותנו

עבודה תודעתית, התפתחות אישית ויציאה מהמטריקס זה דבר חשוב ולשמחתי, מאוד פופולרי היום. לצאת מהמטריקס המחשבתי שכולנו כלואים בו זה חשוב מאוד!

 

אבל... כל דרך פנימית או תודעתית בלי שהוא ילמד אותנו להתחבר לאלוהים ולנשמה שלנו? לא שווה באמת ולא יעזור לנו להרגיש יותר טוב אלא רק יעמיק את הבדידות ואת המועקה.

 

בסופו של דבר, עבודה פנימית בלי אלוהים רק עוזר לנו ליצור עוד מטריקס מחשבתי בתוך המטריקס הגדול רק שעכשיו, זה מטריקס יעני מואר.

 

האמת היא שאנחנו כלום מבלי לזכור שאלוהים אוהב אותנו תמיד, שאנחנו נשמות שבאנו לפה למסע התפתחות ושכל דבר, טוב או רע, קורה עבורנו ולמעננו.

 

בלי החיבור למקור, לאנרגיית חיים שלנו ולנשמה שלנו הכל פה גהינום אחד גדול, אבל עם החיבור? אם זוכרים מי ומה אנחנו באמת ושאנחנו תמיד אהובים לא משנה מה? יכול להיות לנו פה גן עדן עליי אדמות 🩷