האם יש אנשים רעים?

עשיתי המון טעויות בחיי בזמן שעשיתי אותם, לא חשבתי שהם טעות 🤷🏻‍♀️ למען האמת, הייתי בטוחה שאני עושה משהו טוב ורק בדיעבד התברר לי שזו הייתה טעות. ״טעות״, כלומר שפעלתי מתוך הכאב שלי ולא ממקום נקי ואוהב. אני מרגישה שבאותו הרגע, זו לא הייתה טעות, כי טעות זה לעשות משהו לא נכון, ואני עשיתי את מה שהרגשתי נכון באותו הרגע. אבל...לא תמיד מה שהרגשתי נכון, היה בפועל נכון. האגו הגדול שלי ותחושת הגדלות, שגרמו לי לחשוב שאני תמיד צודקת, הטעו אותי פעמים רבות בחיים ורק עכשיו אני רואה את זה בבהירות. אני רואה את עצמי בעשור האחרון וכמה פעלתי מהכאב למרות שחשבתי שאני עושה טוב, אני רואה כמה הכאב שלי עיוור אותי ושם לי פילטר מאוד עגום על החיים ואיך פעלתי בהתאם. אני מאמינה שכבני אדם, אנחנו יכולים רק לגדול מה״טעויות״ שלנו ואני מאמינה בלב שלם שאף פעם לא התכוונתי לעשות רע לאף אחד, בטוח שלא במכוון. הכוונות שלי תמיד היו טובות, למרות שהיום אני רואה שכן פעלתי הרבה מהכאב. גם בכתיבה, גם בסשנים וגם בקבוצות הכוונה הטובה באה מהלב אבל הרע? בא מהכאב. לפעול מהכאב זה לא תירוץ אבל אני גם לא אשמה בכאב שלי, כמו שאני לא אשמה במה שלמדתי בילדות מהסביבה או בגנים ובדפוסי אופי והתנהגות שירשתי. אף אחד מאיתנו לא. אני כן אחראית על הדרך שאני עושה, ואני עושה דרך. היא ארוכה וקשה ומייגעת ובא לי מלא פעמים לפרוש ולהיעלם, אבל אני בכל זאת ממשיכה, מחפשת את האמת בכל מקום, רואה את עצמי יותר ויותר, מזדעזעת מעצמי יותר ויותר 🤦🏻‍♀️ ומנסה לכפר על כל העוולות שעשיתי.... בתקווה שאלוהים יסלח לי באמונה שהוא אוהב אותי 🩷 ואני מזכירה לעצמי שאי אפשר לרצות את כולם כל הזמן, תמיד יהיו אנשים שלא אוהבים אותנו ושכועסים עלינו כי ככה זה בעולם מלא כאב, אבל למרות ובתוך כל הבלאגן של החיים, אני כן יכולה לאהוב ולקבל את עצמי עם כל זה, וזה כבר המון🌞