היציבות היחידה שקיימת בחיים היא היציבות של החיבור בתוכי 💜

מעולם לא הייתה לי קרקרע יציבה בילדות, הכי הרבה זמן שהייתי באותו בית הספר היה 3 שנים ואני כבר לא זוכרת כמה חברות רכשתי ואיבדתי במהלך השנים האלה, עם רובן לא שמרתי על קשר, לא היה אז פייסבוק 🤦🏻‍♀️👧🏻 כתוצאה מכל זה, אני רואה שבבגרות, תמיד ליוותה אותי מן תחושה כזו של חוסר יציבות, פחד, חרדה קיומית, חרדות נטישה וקושי לייצר קשרים עמוקים לאורך זמן. רוב חיי הייתי בחרדות מהמעבר הבא, מחר כלכלי, מהפחד שאני לא יודעת מה יקרה מחר והכמיהה הילדית, לשגרה ויציבות. צ׳אקרה ראשונה מעוערת מהיסוד, חזקה ועמידה, לוחמנית ושורדת אבל יציבות? אין. עשיתי מלא עבודה על הצ׳אקרה הראשונה בשנים האחרונות, מלא. ואני רואה שלאט לאט אני מרגישה יותר יציבה, יותר מקורקעת, יותר נוכחות ופחות שורדת. הטריק הוא שבזכות המדיטציה, מצאתי את היציבות בתוכי, בחיבור היציב שלי לעצמי וזה מספיק, זה המון, זה הכל. בבודהיזם מלמדים שהכל משתנה כל הזמן ושהדבר שהכי גורם לנו סבל בחיים, זה ההיאחזות שלנו בדברים והרצון שהם יהיו קבועים ולא ישתנו. זה גורם לנו סבל, כי זה לא טבעו של העולם או של החיים. הכל משתנה כל הזמן והדבר היחיד שקבוע, זה השינוי עצמו והעין המתבוננת שרואה את הכל מהצד, היא היציבות שלי היום. למדתי לאהוב את השינוי, את חוסר היציבות, את חוסר הוודאות, למדתי לקבל את השינוי המתמיד של החיים, של הגוף שלי, של התודעה שלי ושל החיים שלי ותוך כדי למדתי ליצור עבורי קרקרע יציבה, לא משנה איפה אני נמצאת או עם מי....כי הבנתי שהיציבות קיימת רק בתוכי. אם בא לכם לבוא ללמוד לתרגל מדיטציה ועבודה פנימית, אבל מעבירה את זה במפגשים אישיים אצלי בתל אביב ובמפגש קבוצתי שקורה כל רביעי בערב, נס גדול 💜🙏🏻 מידע נוסף בפרטי!